הונג נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 19/10/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב , הוא נסע בנתיב השלישי המורה על פנייה שמאלה ואילו הנתבע 3 נסע בנתיב משמאלו. לטענת התובע, במהלך ביצוע פניה לשמאל, סטה הנתבע 3 לנתיבו ופגע ברכבו בצדו השמאלי לכל אורכו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 3 ומשכך עליו ועל מבטחת רכבו – הנתבעת 1 לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב פנה הנתבע 3 מהנתיב המיועד לכך לשמאל ואילו התובע אשר נסע בנתיב מימינו, סטה לפתע לכיוון נתיבו וגרם לפגיעה בין כלי הרכב. בנסיבות האמורות , לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע והנתבע 3 אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזק לכלי הרכב המעורבים.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובע בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ומשכך, כי דין תביעתו להדחות.

ראשית, התובע לא הציג , ראיות כלשהן אשר יש בהן בכדי לתמוך בגרסתו וזאת, מלבד עדותו. עדות התובע, מהווה עדות יחידה לפי סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 ומשכך, פסיקה בהסתמך על עדות כאמור בלבד דורשת נסיבות מיוחדות אשר אינן קימות במקרה בפני.

אציין כי התובע הציג את תמונות הנזק לרכבו ואולם,אין בהן בכדי להוות תמיכה לגרסתו באשר הנזקים הנחזים בהן עולים בקנה אחד ובאופן דומה עם גרסאות כל אחד מן הצדדים. לאור האמור הרי שאין בתמונות הנזק בכדי להטות את המאזן לאיזה מגרסאות הצדדים.

זאת ועוד, התובע העיד כי בדרך כלל מהנתיב השמאלי מבצעים כלי הרכב הנוסעים בנתיב זה, פניית פרסה לשמאל, בשעה שהנתבע 3 המשיך בנסיעה על מנת לפנות שמאלה ולא פנה פרסה. יתכן כי נקודת המוצא של התובע היתה כאמור שרכבים בנתיב זה פונים פניית פרסה ומשכך, לא הקפיד על פנייה לשמאל בנתיבו ובקשת רחבה כנדרש.

מן האמור לעיל נובע כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו ומשכך, דין תביעתו להדחות.